a b c d e f g h i j k l m n o p q r s t u v w x y z 0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 #

borhim eilav - בורחים אליו - tabo+ - +טאבו lyrics

[וורס 1: טאבו פלוס]
לא למדתי תיאוריה מוזיקלית
?אני מזייף מלודיות וחיים, מה את מקשיבה לי
לנשום עמוק זה לא עסק טריוויאלי
ולאהוב, כנראה, לא בקשה מינימלית
מי רוצה את טאבו על הסכין
שם את הקרביים על הדף של המילים
יהיה נוף בפנים
בראש הרבה קולות צועקים עליי
“לילדים עזרו ליוסי למצוא דרך הביתה”
זה [?] עוד שעל אצטון
משוכנע שאין דרך אמיתית לחיות נכון
עדיין לא בשיא, אבל מוכן לפרוש
עקב אכילס ממוקם בתוך הראש
רוצה לחיות את זה
כמו זה שבדיוק קיבל עכשיו את הבשורה מהרופא
שזה ממאיר ולא ניתן לרפא את זה
ויש לו עוד כמה שעות למות מזה

[וורס 2: נועה פארן]
אז אולי עכשיו הזמן להתחבר לצד נשי
ותעצרו אותי, אני נשמע מדי אישי
רגע לפני הסוף, אולי אספיק לסגור מעגל
ולהזיל דמעות, להצטרף לצחוק הגורל
הלב שלי הוא שטר אבל [?] להידחס
סיימתי את החיים בבום ולא חצי נכה
..אני יודע ש..נראה לי ש
הכל זה לטובה ורק בלחם יש קשה
אני משה ואני גנדי, אני סופרמן
תראו כמה רחוק הגעתי ואמרו אמן
עם כל המחשבות רצות
ואין לי אלוהים אז בסוף הם יתלו אותי בראש חוצות
עמוק בפנים תמיד רציתי שהם יקבלו אותי
והמילים פיתו אותי שנה אחרי שנה
..תופס את היד, מסדר את המשקפיים, אין לי תקנה אבל

[פזמון: טאבו פלוס]
אף אחד לא יוצא מהחיים האלה בחיים
אף אחד לא יוצא מהחיים האלה בחיים
אף אחד לא יוצא מהחיים האלה בחיים
אף אחד לא יוצא מהחיים
..אף אחד לא יוצא מה
..אף אחד לא יוצא מה

[וורס 3: טאבו פלוס]
שמריך, משהו נורא קרה [?]
הייתה תקלה בזמן הלידה
היו לחצים, נוצרו סיבוכים
הבן שלך נולד ללא מרפקים
החיים כמו מכונית שכורה
הבדלים במאפרה, הרצפה ספוגה בבירה זולה
נסיעת מבחן עם תאונות, קורות, חיים מלאים בשריטות
יותר בטוח לשחק עם רובים מאשר עם שעות
?אז למי אני מחזיר את המפתחות
פגוש דפוק, שמשות שבורות
?היכן מזדכים על קפיצים רפואיים וחלומות
“הם אומרים לי “שים ת’זמן בפריזר
החיים הם רק הטיזר למה שמגיע אחרי
אני מנסה להנות מזה
אבל זה כמו לקחת סוכרייה מילד * כל כך קשה

[גשר: נועה פארן וטאבו פלוס]
בתפריט של הערב הרבה קונפליקטים
אני רק מנסה לצמצם נזקים כי
אני מהחופרות הכי כבדות
לא מרוצה ולא רוצה להיצמד לעובדות
אז בתפריט של הערב הרבה קונפליקטים
אני רק מנסה לצמצם נזקים כי
אני מהחנונים הכי גרועים*ים
גרוע ביחסים וגם לא טוב במחשבים

[גשר אינסטרומנטלי]

[ספוקן וורד: טאבו פלוס]
ונוס היקרה, אני כותב אלייך משנת 2009
מתוך מערה אורבנית עם קירות לבנים מדי
והם שלי, כולם שלי
אני כותב אלייך מהמקום שבו חלומות לא חוקיים יותר
מהמקום שבו השמיים מגודרים
ואנשים מודדים אנשים לפי מה שנכנס ב*ווידסקרין
מהמקום שבו גברים ניאדרטלים צדים גברים אחרים בפלייסטיישן
ונשים סוחבות בוטוקס במקום ילדים
מהמקום שבו ארכיטקטורות שיש משקפות
שאין כבר ילדים בחצרות
“הרים של כורי פחם”
אמר לי פעם חבר
מהמקום שבו גורדי פומפיות מגרדים את העננים כמו גבינות
“כמו מבטיחים “אנחנו לא כאן כדי להישאר
תחנות מעבר, פזמון חוזר
השנה 2009 ואני מרגיש כמו העיתון של אתמול
יש לי 2 כלבים בשומר מסך
חומת אש אחת, אוזניות בולטות, מבט לא מזמין
אין לי חללית קשורה למרפסת
אפילו לא את הצעצוע המרחף מבחזרה לעתיד 2
אין לי אף לא בגד כסוף אחד, אין לי אמת אחת
לסוללות שלי לא קוראים תקווה
קוראים להן אינרציה
וכל הגיבורים שלי עברו לגור אצלי בסל מחזור
אבל יש לי מסנג’ר, ולעזאזל, אני מקליד די מהר
העתיד הזה מסותת על מראות
ואני עוד זוכר איך שאמרתי לך שאני רוצה להתיישן איתך
כמו שזכרונות מאבדים זהות
כמו שחרסים מקבלים זהות
כמו הריח שמפיצות חנויות ספרים יד שנייה
אז הוצאתי את יונת הדואר שלי מהפורמלין
חיברתי אותה ביו.אס.בי דרך השקע בישבן
ולפני שהספקתי להיזכר בהוראות ההפעלה
היא כבר שברה את המפרקת בניסיון להיכנס לתיבה
‘תיבת הג’ימייל שלי, דרך 17 אינץ
הסברתי לה בארכאית מדוברת
שהיא מקסימום יכולה להדביק את השכנים בכינים
וזה בערך כמו להסביר לדוקטור רוסי איך מטאטאים רחובות
לא פשוט
הבנתי שאין לי בה שימוש
תלשתי לה נוצה
שחררתי אותה דרך החרך היהודי לכך
אך לא לפני שסיננתי בעדינות
שכל מידע בנוגע לאדמה יבשה מיותר לחלוטין
אני לא הולך לעזוב את החדר הזה בקרוב
ובנוסף, אין לי כוונה לשחק את ברוס וויליס אחרי הריסטארט הגדול
?האם אני יכול לחוש אַרְגִּיעָה נוסטלגית עבור תקופה שלא ביקרתי בה
?עבור תקופה שבה אהבה הייתה סך מסויים של מילים יפות
?עבור המגע של מכתב אמיתי עם ריח, צבע וכוונה
?עבור אהובה רחוקה
?עבור תשוקות ילדים, מצמידים פרצופים לחלונות ראווה של חנויות צעצועים
היום גדל, הערב השתעל, הלילה החל גוסס
לעזאזל, אני רוצה יותר אינטימי מחברות במייספייס
יותר אינטימי מ”שנה טובה” בס.מ.ס
זה אס.או.אס
טבלתי את הנוצה בדיו פג תוקף, גלגלתי לבקבוק, קיוויתי לנס
זה כבר כמה שנים שאני מתפלל לפרומתאוס גרסת 2.0
מייחל לו
את היית גרסה 1.1, הבאגים שלך השאירו עליי כוויות
אני זוכר את הרווח בין האוזן לצוואר
אדנית שגדלה פרא במקום שבו יופי הוא שמועה מתגלגלת, לא חומר זמין
איך שהשמיים היו רצפת הפרקט שלך
ואת השתמשת בעננים כמגבות לרגליים
פסעת יחפה כאילו הכדור הוא הקיבוץ הפרטי שלך
איך שגרמת למפץ הגדול להיראות כמו קפצון
איך שכל פעם שהתעטשת גילית לי את אמריקה פעמיים
אני מסובב את הראש אחורה
מוצא אותך שם ישנה על הבטן, לבושה בבוקסר שלי
מזל שאת קיימת
אחרת הייתי חייב להמציא אותך
אני לוחש לך
?העולם איבד את הצפון, אבל לנו
לנו לא אכפת, יש לנו חלון למערב
וכשהמכתב הזה יפגוש את המצולות
אנחנו נצפה בעוד שקיעה חוצה את הקו
..אני חייב להפסיק לדבר לעצמי

- tabo טאבו lyrics

Random Song Lyrics :

Popular